חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ניתוח קטרקט - שאלות ותשובות נפוצות

לפני ביצוע ניתוח קטרקט יכולות לעלות מספר שאלות לגבי הבדיקה והניתוח. על מנת לעשות סדר במידע הרב ריכזנו עבורכם תשובות לשאלות נפוצות. למידע נוסף והרחבה בנושאים אלה, תוכלו לעיין במאמרים השונים הקיימים באתר.

תוכן עניינים:

1. מהו קטרקט?

קטרקט (או בשמו העברי, ירוד) הינו מצב בו מתפתחת עכירות בעדשת העין, תהליך טבעי שקורה עם הגיל ולכן נפוץ בעיקר במבוגרים. כתוצאה מכך איכות הראיה נפגעת, ונוצר ערפול או טשטוש בראיה. קטרקט מהווה את הגורם המוביל לפגיעה בכושר הראיה בקרב האוכלוסייה הבוגרת. מחקרים מראים כי כ-45% מהאנשים בגילאי 75+ סובלים מקטרקט. 

קטרקט עלול להופיע בעין אחת או בשתי העיניים, בשלבי התקדמות שונים.

2. מה הן הסיבות להתפתחות קטרקט?

הסיבה השכיחה ביותר להופעת קטרקט היא גיל מתקדם. 
מחקרים רבים מצביעים על כך שקטרקט נפוץ אצל כמעט מחמישית מהאוכלוסיה בגילאי 60+, ואצל 45% בגילאי 75+.

כ-75% מהמקרים הקטרקט נגרם כתוצאה מגיל מתקדם, אך סיבות נוספות עלולות להיות תורשתיות כגון "קטרקט מולד", המופיע כבר בלידה או כתוצאה ממחלות או דלקות הקשורות לעין, לדוגמת סוכרת, חבלה בעין, או שימוש בתרופות מסוימות (לרוב סטרואידים), ואף חשיפה ממושכת לקרינה ולאור שמש.

3. מהם התסמינים להופעת קטרקט?

התסמין הנפוץ להופעת קטרקט הוא פגיעה בכושר הראיה. טשטוש וחוסר חדות הם סימנים ראשונים להופעת קטרקט. כמו כן במידה ומתחילים להחליף זוגות משקפיים באופן תדיר, ונדמה שהמספר רק "עולה"- סימן שהראיה נפגעת, וקיים סיכוי שמדובר בקטרקט ולכן כדאי לפנות לרופא עיניים על מנת לבצע בדיקה.

במידה ויתברר כי מדובר בקטרקט, סביר להניח שתופיע מין שכבה לבנה "חלבית" בעין, שהיא למעשה העכירות המופיעה בעדשה. לפעמים העכירות תתפתח בשולי העדשה והפגיעה באיכות הראיה תהיה איטית למרות קיום הקטרקט.

תסמינים נוספים יכולים לכלול: הופעת "הילות" אור מסביב לעצמים בוהקים, סינוור, פגיעה בראיית צבעים, רגישות לאור חזק, או לחלופין קושי בראייה לילית וקושי בקריאה (או צורך בתאורה בעת קריאה). לקריאה נוספת, ניתן לפנות למאמר התסמינים להופעת קטרקט.

4. מתי מומלץ לבצע את הניתוח?

במידה ויש ירידה משמעותית בראיה, רופאי העיניים ממליצים לבצע ניתוח הסרה של הקטרקט. לא מומלץ  להתעכב ולחכות עד שהקטרקט יהיה "בשל". מאחר והקטרקט עלול להתפתח ולהזיק לראיה, דבר שעלול להוות סכנה בנהיגה, למשל, במיוחד בלילה. כמו כן, ניתוח להסרת קטרקט "בשל" עלול להיות יותר מורכב ועם סיכונים מוגברים.

5. איך ניתן לטפל בקטרקט?

קטרקט ניתן לטיפול באמצעות טיפול כירורגי זעיר, פשוט ובטוח. הפיתרון הוא להחליף את העדשה הטבעית, שכעת היא עכורה, בעדשה מלאכותית. בניתוח להסרת קטרקט מתבצע פתח זעיר בקרנית העין, העדשה העכורה מוסרת ובמקומה מושתלת עדשה חדשה. הניתוח הינו קצר ובטוח, ואורך לרוב כחצי שעה. [לקריאה נוספת ניתן לפנות למאמר המדריך למתחיל]

6. איזה סוגי טכנולוגיות קיימים לביצוע הניתוח?

ישנן מספר טכנולוגיות לביצוע הניתוח:

  • פאקואמולסיפיקציה – השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר. בשיטה זו, הנקראת פאקואמולסיפיקציה, או בקיצור – פאקו. המנתח מבצע באופן ידני חתך קטן, באורך של כ-2 מ”מ בשולי הקרנית ומפריד את העדשה מהקרום העוטף אותה. לאחר מכן, הרופא מפורר את העדשה בעזרת מחט זעירה שיוצרת גלי אולטרסאונד מהירים המפוררים את העדשה העכורה לחלקיקים. חלקי העדשה המרוסקים נשאבים דרך אותה מחט חלולה תוך כדי הריסוק. (עיין כאן לקריאה נרחבת על מהלך ניתוח קטרקט)
  • ניתוח קטרקט בלייזר –  הטכנולוגיה המתקדמת ביותר היא ניתוח באמצעות לייזר, והיא יעילה במספר שלבים שונים של הניתוח. באמצעות טכנולוגיה זו המנתח ייצור חתך ראשוני מדויק בקרנית העין, ואף ישתמש בה לעיתים, לאחר מכן, לצורך פירוק העדשה העכורה עצמה. יתר מהלך הניתוח מתנהל כמו בשיטה הקודמת (פאקו).  (עיין כאן לקריאה נוספת על ניתוחי קטרקט בלייזר)
  • מינינוק – מינינוק היא שיטה ידנית להוצאת קטרקט מתקדם. במינינוק, מסירים את גרעין העדשה העכורה בשלמותה מבלי לפרק אותה קודם.
    לרוב לא ישתמשו בשיטה זו, אלא רק במצב שבו הקטרקט מאוד מתקדם, כך שאי אפשר להוציא את העדשה בהליך פאקו סטנדרטי, כגון קטרקט מאד בשל. בשיטה זאת על המנתח לבצע חתך ארוך יותר, לרוב בין 4-5 מ"מ על מנת להוציא את גרעין העדשה בשלמותה. לאחר מכן את החתך הראשי סוגרים באמצעות תפרים הנשארים קבועים בעין ואינם מורגשים.

7. אילו סוגי קטרקט קיימים?

לרוב, נחלק את סוגי הקטרקט לפי המיקום בו הם מופיעים בתוך העדשה:

  • קטרקט גרעיני (נוקליארי) – סוג קטרקט נפוץ. בסוג זה, הקטרקט מתפתח במרכז העדשה. ניתן לאבחן סוג קטרקט זה מאחר והוא מתאפיין בעליית המספר בעין ובצורך גובר לחידוש משקפיים. במצב מתקדם ניתן יהיה להבחין ב"הצהבה" של העדשה, דבר שגורם לטשטוש וקושי גובר בראיה.
  • קטרקט קורטיקלי – זהו  סוג נפוץ נוסף. במקרה זה ניתן לראות כי הקטרקט מופיע בשולי העדשה. בשונה מקטרקט גרעיני, במקרה הזה המטופל לא יחוש בפגיעה בראיה בשלבים הראשונים, אלא רק כאשר הקטרקט גדל, תופס נפח ומשתלט על העדשה מההיקף לכיוון המרכז. קטרקט זה אף פוגע בראיה הלילית.
  • קטרקט תת-קפסולרי אחורי – סוג קטרקט נדיר יותר. הוא נוצר באחורי העדשה. קטרקט זה מפריע לראיה ולקריאה, ולרוב, מתאפיין בתסמין נפוץ של סינוור.

רופאים נבחרים שנת 2024

[ מרכז ]

מנהל את מחלקת העיניים בב"יח וולפסון בחולון.

[ מרכז ]

רופא בכיר במח' עיניים בבי"ח אסף הרופא בבאר-יעקב.

רופא בכיר במח' עיניים ברמב”ם ובבני ציון בחיפה.

מנהלת שירות קרנית בבית החולים אסף הרופא.

מנהל יחידת קטרקט, המרכז הרפואי וולפסון חולון.

מנהל יח' קרנית ומנהל במח' העיניים, במרכז הרפואי איכילוב.

[ דרום ]

מנהל שירות ניתוחי קטרקט ומנתח במרכז הרפואי סורוקה בב"ש.

בקרוב יתווסף רופא זה

בקרוב יתווסף רופא זה

8. אילו סוגי עדשות להשתלה קיימות?

ישנן מספר סוגי עדשות שניתן להשתיל בעין המטופל במהלך הניתוח (עיין במאמר ציבורי מול פרטי לקריאה נוספת על סוגי העדשות):

  • עדשה מונופוקלית – זוהי העדשה הסטנדרטית, היא מיועדת לתיקון מוקד ראיה אחד (כלומר, לראיה לקרוב או לראיה לרחוק) ואיננה משלבת בין שני המוקדים. 
  • עדשות ייעודיות/פרימיום:
    • עדשה מולטיפוקלית – עדשה המשלבת מספר מוקדים, לקרוב ולרחוק גם יחד. עדשות אלה מורידות משמעותית את התלות במשקפיים או בעדשות מגע.
    • עדשה טורית – עדשה המטפלת בבעיית הצילינדר (או בשמה המדעי – אסטיגמציה) בעין באם קיים.
  • עדשות משולבות מתקדמות – עדשה שהינה גם טורית ("צילינדר") וגם מולטיפוקלית משולבת בעדשה אחת. עדשות אלה הן היקרות ביותר מבין עדשות הפרימיום. 

נציין כי קופת החולים תכסה רק עדשות מונופוקליות (כלומר עדשות משפרות ראייה למוקד אחד בלבד – או לטווח רחוק, או לטווח קרוב, לפי בחירת המטופל וללא אפשרות לטפל בצילינדר). אך במידה והמטופל יבחר בעדשות מתקדמות יותר, הוא יוכל בתשלום של השתתפות עצמית הקבועה מראש בסל הבריאות, לבחור עדשת פרימיום.

9. האם מדובר בניתוח מסוכן?

ניתוח קטרקט נחשב לניתוח בטוח. מחקרים מראים כי הוא מסתיים בהצלחה בכ-97% מהמקרים. עם זאת, כמו בכל ניתוח יש מספר סיכונים שחשוב להיות מודעים אליהם לפני תחילת הטיפול (ניתן לקרוא במאמר סיכויים וסיכונים בניתוח קטרקט).

10. אילו סיבוכים קיימים בניתוח קטרקט?

כפי שכתבנו מעלה, קטרקט נחשב לניתוח בטוח. יחד עם זאת ולעיתים רחוקות, יתכנו מספר סיבוכים שעלולים להופיע במהלך הניתוח או לאחריו. רוב הסיבוכים הם מינורים ועוברים מעצמם או בעזרת מתן תרופות פשוטות, כגון אדמומיות, גירוי, דלקת בעין או עליה בלחץ התוך-עיני.

לעיתים רחוקות, ייתכנו סיבוכים נדירים יותר, ובמקרים מסוימים אף עלולים להוות סכנה לפגיעה בראיה. 
סיבוכים אלה עלולים לכלול פגיעה באחד מחלקי העין במהלך הניתוח (כגון בקרנית, זגוגית, קופסת העדשה), או סיבוך נדיר המתפתח לאחר הניתוח, לדוגמת דלקת כרונית, זיהום תוך עיני, או היפרדות רשתית.
נדגיש כי מקרים אלה הם נדירים, אך בכל מקרה של כאבים, ירידה בראיה, או אודם בעין לאחר הניתוח, יש לפנות מיד לרופא לבדיקה ומעקב.  לקריאה נרחבת על סיכונים בניתוח קטרקט ניתן לקרוא כאן.

11. האם צריך לעשות הכנות מקדימות לפני הניתוח?

לפני הניתוח תיערך סדרת בדיקות רפואיות. בדיקות אלה יכללו בין היתר, בדיקת עיניים מקיפה כדי לבדוק את מצב העין, לבחון את הצורך הספציפי בניתוח, ולהמליץ על אופן פעולה (סוג הניתוח, סוג העדשה וכו').  חשוב להביא לפגישה עם רופא העיניים את התיק הרפואי ובו פירוט של היסטוריה רפואית עדכנית, כולל מידע מקיף על טיפולים, ניתוחים ותרופות קבועות שהמטופל נוטל.

12. האם הניתוח מצריך הרדמה כללית?

כ-95% מהניתוחים מתבצעים תחת הרדמה מקומית וזאת בעזרת טיפות מאלחשות או באמצעות ג'ל או זריקה. המטופל נשאר ער במהלך הניתוח. לרוב, אין צורך באשפוז לאחר הניתוח והמנותח ישוחרר לביתו כעבור מספר שעות מעטות.
יחד עם זאת, במקרים רפואיים מסוימים ונדירים ייתכן ותידרש הרדמה כללית לפני הניתוח.

13. האם חלות הגבלות מסוימות לאחר הניתוח?

בימים הראשונים שלאחר הניתוח יש לשמור על העין יבשה ונקיה, ולא לשפשף את העין, ובאופן כללי להימנע מגירוי ומגע מיותר. לאחר הניתוח יש ליטול טיפות נוגדי דלקת על פי המלצת המנתח. מומלץ להגן על העין באמצעות מגן פלסטיק בעת שינה בימים הראשונים לאחר הניתוח.  

למידע נוסף ניתן לקרוא את המאמר  – מהלך ניתוח קטרקט. מומלץ להתנהג בהתאם להנחיות שתקבלו לאחר הניתוח.

14. האם קטרקט יכול לחזור שוב בעתיד לאחר הניתוח?

קטרקט לא יכול לחזור לאחר ביצוע הניתוח. ישנה תופעה שנקראת "קטרקט משני", המתארת מצב שבו נוצר קרום על פני השטח האחורי של קופסית העדשה – דבר הגורם לעכירות הקופסית ומקשה על חדירת האור. במצב זה עלולים להתפתח תסמינים דומים לקטרקט רגיל כגון ערפול הראיה, סינוור, טשטוש החדות וכו', אך לא מדובר בקטרקט "אמיתי", והשם עלול להטעות ולהרתיע. לקריאה נוספת על קטרקט משני לחצו כאן.

15. האם ניתוח קטרקט יעיל מהווה תחליף למשקפיים?

לקראת הניתוח מבוצעת מדידה של מבנה העין וחישוב של עוצמת העדשה המתאימה כך שניתן להקטין את התלות במשקפיים לרחוק או לקרוב כמעט לחלוטין. שימוש בעדשות פרימיום ייעודיות (ראה כאן הסבר מתי ולמה מומלצות עדשות פרימיום) כדוגמת עדשה רב-מוקדית/מולטיפוקלית, המאפשרת למטופל שסובל מראייה קצרת וארוכת טווח לראות גם מרחוק וגם מקרוב ובכך מצמצמת את הצורך במשקפיים.

16. אילו חידושים טכנולוגיים קיימים היום בתחום?

ניתוחי קטרקט בלייזר מהווים היום את שיא הקידמה בתחום. מדובר בהליך מדויק, נוח, קצר ובטוח, המצמצם את הסיכון בהופעת תופעות לוואי במהלך ואחרי הניתוח. בניתוח קטרקט בלייזר ניתן להשתמש בשלבים שונים של הניתוח, בחיתוך ובפירוק העדשה.

17. האם מדובר בניתוח יקר?

בהתחשב בשלל אפשרויות הטיפול, טווח המחירים הוא רחב. ככלל, ניתוח קטרקט נחשב לחיוני ולכן מסובסד במסגרת סל התרופות במתכונתו הבסיסית (להרחבה בנושא עלויות ניתוח קטרקט, לחצו כאן) יש לציין שסיבסוד זה כולל רק את ההליך במתכונתו הבסיסית, שהוא כולל ניתוח רגיל עם השתלת עדשה סטנדרטית, מונופוקלית. כל הוצאה מעבר לכך תחייב עלות נוספת שנעשה במסגרת פרטית, או במסגרת הציבורית בסבסוד חלקי, בהתאם לתכנית הביטוח של המטופל.

לסיכום, ראינו כי ניתוח קטרקט נחשב לניתוח פשוט ובטוח יחסית. וכי מחקרים מראים כי הוא מסתיים בהצלחה בכ-97% מהמקרים. לפני ביצוע הניתוח ייתכן שיופיעו אצלכם שאלות, עליכם להרגיש בנוח מול הרופא המנתח על מנת לקבל את כל התשובות (לפרטים נוספים אודות כיצד לבחור רופא). כמו כן, תוכלו לקרוא עוד על רופאים נבחרים המבצעים את ניתוח קטרקט.

גולשים שקראו מאמר זה התעניינו ב:

מאמר זה נבדק ואושר ע"י ד"ר דובינסקי-פרצוב ביאנה רופאת עיניים בבי"ח שמיר – אסף הרופא

יש לכם שאלה? תגובה שברצונכם לכתוב?
שלחו אלינו בטופס למטה את שאלתכם/ תגובתכם: 

⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל חוות דעת אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.

Scroll to Top